פסק-דין בתיק ת"א 14672-06

לאחר שנים רבות שבו תיק זה  נדון ונדחה מסיבות שונות, הגיע העת ליתן את פסק הדין הסופי לאחר שהצדדים הגישו את סיכומיהם ולאחר שכל צד הציג את עמדותיו ואת הראיות אשר העמיד בפני בית המשפט.

ראשית דבר:

ביום 14.7.08 ניתנה החלטה על ידי בבש"א 7910/07  אשר עסקה בטענת התיישנות וטענת סילוק על הסף שבסופה נדחתה הבקשה  ולפיכך, למרות הסיכומים הנאים אשר הוגשו על ידי הנתבעת וחזרו ושנו בטענות אשר נטענו, הרי התביעה לא תדחה על הסף וטענת ההתיישנות גם כן תוסר מדיון נוסף בפניי ואצא לדרך במחלוקת אשר נפלה בין הצדדים.

מעט מן העובדות שהביאונו עד הלום:

התביעה היא תביעה של נציגות הבית המשותף ודיירים אחרים, אשר עוסקת בליקויי בנייה.

אין חולק כי הדיירים אכלסו את בניין המגורים אשר נבנה על ידי הנתבעת בין השנים 1996-1997. אין גם חולק כי הפנייה בעניין סוגיית הליקויים נעשתה לקראת סוף שנת 2000 כשבמוקד תזוזה בקיר הדרומי שקע ואבנים משתלבות בחצר.

בשנת 2001 ביצעה הנתבעת תיקונים, אך תיקונים אלה על פי הראיות אשר הובאו בפניי לא צלחו.

מכאן למעשה החל פרק זמן אשר כל צד משליך את האשם כלפי הצד האחר מבחינת הניסיונות לתקן, הפניות אשר כל צד פנה לצד האחר, אך מאחר והכרעתי בסוגיה זו, לא אחזור על כך בשנית.

כדרכי בתיקים מעין אלה, מיניתי את ד"ר בלוך כמומחה מטעם בית המשפט, ואשר ביקר בבניין המגורים בשנת 2009, כשבסוף ביקור זה הוציא תחת ידו חוות דעת ראשונה.

בתחילת שנת 2012 (חודש ינואר)  ביקר המומחה בבניין המגורים והוציא תחת ידו חוות דעת עדכנית בקשר לקיר הדרומי ולשקיעת האבנים המשתלבות. חודש לאחר מכן, 13.2.12 ענה לשאלות הבהרה וזוהי למעשה המסגרת שבה אנו מצויים.

שאלת הליקויים:

מעמדו של המומחה -

הנתבעת לא היתה שלמה עם הדברים אשר נכתבו על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

אני סבור כי החקירה הנגדית,  בוצעה בטוב טעם, אך לא הביאה אותי לידי כך כי אסבור כי במקרה דנן יש להתעלם מחוות הדעת או להסיר ממנה חלקים מהותיים אשר יש בהם כדי לשנות את התוצאה הסופית בצורה קיצונית.  

אכן הוא, כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט הרי בית המשפט הוא המחליט, אלו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות דעתו של המהנדס שמונה מטעמו. בית המשפט הוא שממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מלאה, אם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה.

הפסיקה דנה בסוגיה זו רבות והמסקנה אשר מובילה לאורך כל הדרך הינה שבית המשפט מן הראוי שימנה בעניינים של מומחיות מומחה אשר ישמש כידו הארוכה, וכך עשיתי במקרה דנן.

(ראה גם  ע"א 402/85 רחל מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון , פ"ד  מא (1) 133).

הליקויים גופם:

שקיעת האבנים המשתלבות.